סיפורים ותולדות צדיקים

לאורו נלך - הרב משה צבי נריה זצ"ל (תרע"ג-תשנ"ה) לקראת יום פטירתו - יט' בכסלו.

אחד השוטרים שיראת השם נגעה לליבו החל לחשוש ואמר לחבריו: "מה עשינו?! הפרענו לרב עובדיה יוסף בלימודו והוא עלול להקפיד עלינו, ומי יודע מה יהיה איתנו". הוא המשיך: "אנחנו חייבים לחזור לרב עובדיה ולבקש ממנו סליחה!"

בגדולת הרב חרלפ ובקשר המיוחד בינו לבין מרן הרב זצ"ל. צפיית הגאולה של הרב חרלפ בראשונה - במכתב לרב זצ"ל (הד הרים כ"ז מכתב משנת תרע"ה). תשובת הרב זצ"ל באגרת תשנג (כך גם במכתבי הרב חרלפ לאחר מכן) - צפיית הגאולה המרוממת אף את הטבע.

בשבת אחר הצהריים, בזמן סעודה שלישית, לפתע הגיע לאורווה איש הפוך בתכלית מזאב וולף המאיים: מראהו היה נעים, פניו הפיקו אור, זקנו ירד על פי מידותיו וקולו היה צלול ורך. "בטח מדובר באליהו הנביא", לחש לעצמו הרב מפלאטשוב, "שהגיע להציל אותי"

לרגל יום פטירת הרב חרל"פ, על הקשר המיוחד שלו עם הרב קוק. מופתים שהרב חרל"פ סיפר על מרן הרב, ההתייחסות המעריצה שלו אל הרב, סיפורים נוספים ועוד.

כצפוי קריאות "וואי!" ו"אני לא מאמינה!" נשמעו מכל עבר, וכן משפטים כמו "אני זוכרת איך בילית באילת...", "לא אשכח את הפוסטרים של כל הזמרים שהיו תלויים בחדר שלך...". כל אחת החלה לספר על חטאיה ועוונותיה של צופיה

לנהג לא היה מכשיר GPS, וחבריו סמכו על כושר התמצאותו ועל האינטואיציה שלו. אולם ברגע מסוים החלו להבין שהם ממש לא בכיוון, מפני שיש יותר מדי כפרים ערביים בצידי הדרך, ובכל אופן המשיכו לנסוע בתקווה לפגוש איזה רכב ידידותי שנהגו יסביר להם לאן עליהם לנסוע